במבט ראשון השאלה שמופיעה בכותרת היא שאלה קצת משונה, הרי אחד המניעים העיקריים לביצוע פעילות גופנית זו הידיעה שאנחנו שורפים המון קלוריות ונהנים מ"אשראי" שמאפשר

ישנו סוג של קונצנזוס בציבור הרחב שגלוטן (החלבון שנמצא בחיטה ובסוגי דגנים אחרים) הוא מרכיב מזיק שכדאי תמיד להימנע ממנו באופן גורף. למרות שהקונצנזוס הזה

זה לא סוד שיש קשר הדוק בין אכילה למצב נפשי ורגשי. התרגלנו לחשוב שהמנוע העיקרי שגורם לנו לרצות לאכול זו תחושת הרעב אבל למעשה בחוויה

תעשיית הדיאטות היא תעשייה שמגלגלת מיליארדים בעולם בכל שנה. כולם רוצים להיות יפים ורזים והמלחמה במשקל היא אין סופית, אבל מסתבר שבתוצאות יש הבדלים בין

פעילות גופנית תמיד מבורכת. היא ידועה ככזו שתורמת למלחמה בזיהומים, משפרת מדדי סוכר, מסייעת לחידוש תאים במוח, גורמת להרגשה נפלאה וכמובן, שורפת קלוריות מה שכולנו

בשביל לשמור על המשקל צריך להתאמץ, מה לעשות… אנחנו חיים היום בעידן של שפע, עידן בו כמעט כל מה שאנחנו רוצים נמצא סביבנו, עידן בו