תעשיית הדיאטות היא תעשייה שמגלגלת מיליארדים בעולם בכל שנה. כולם רוצים להיות יפים ורזים והמלחמה במשקל היא אין סופית, אבל מסתבר שבתוצאות יש הבדלים בין גברים ובין נשים. מה זה אומר? זה אומר שגברים מצליחים לרדת במשקל מהר יותר מנשים. זה אומר שגברים מגיעים ליעד שלהם תוך זמן קצר יותר ולנשים שרואות את זה קורה בפועל, מה שאומר שהן ובן זוגם עושים את אותה הדיאטה אבל התוצאות אחרות, זה בהחלט מתסכל. לכן תכנית תזונה לנשים תהיה שונה ותיקח בחשבון משתנים אחרים מאשר תכנית תזונה לגברים. אז מהם הגו

במבט ראשון השאלה שמופיעה בכותרת היא שאלה קצת משונה, הרי אחד המניעים העיקריים לביצוע פעילות גופנית זו הידיעה שאנחנו שורפים המון קלוריות ונהנים מ"אשראי" שמאפשר לנו לאכול את כל מה שמתחשק. למרות שהרציונל הבסיסי הוא שהגוף שלנו הוא מכונה הרבה יותר מורכבת וכשמוסיפים לזה את העובדה שכל אחד ואחד מאתנו בנוי אחרת, מי שייקח את כלל האצבע הזה כפשוטו, לא יגיע רחוק, לא בדיאטה ולא בפעילות הספורטיבית. המפתח לכל זה: התאמה אישית לכל מתאמן תזונה נכונה ופעילות גופנית הן שני צדדים של משוואה אחת, אבל

פעילות גופנית תמיד מבורכת. היא ידועה ככזו שתורמת למלחמה בזיהומים, משפרת מדדי סוכר, מסייעת לחידוש תאים במוח, גורמת להרגשה נפלאה וכמובן, שורפת קלוריות מה שכולנו רוצים… בכל מה שנוגע לקלוריות, כל פעילות שורפת כמות אחרת. זה תלוי במשך הפעילות, בעצימות הפעילות, במשקל הגוף ובפרמטרים אחרים. כמובן ששריפת קלוריות היא עניין אינדיבדואלי אבל הנה בכל זאת השוואה בין 3 סוגים של פעילות גופנית, כמה קלוריות נשרפות בכל אחת מהן בשעה – ריצה, הרמת משקולות, ומה שלא נכלל בקטגוריה הקלאסית של פעילות גופ

ישנו סוג של קונצנזוס בציבור הרחב שגלוטן (החלבון שנמצא בחיטה ובסוגי דגנים אחרים) הוא מרכיב מזיק שכדאי תמיד להימנע ממנו באופן גורף. למרות שהקונצנזוס הזה פרח דווקא בעשורים האחרונים ובחסות מהפכת המידע, לא מדובר בעובדה שנשענת על אדנים מדעיים מוצקים, אלא במשהו שיותר קרוב לאמונה תפלה עממית והאמת לגביה נמצאת במקום אחר, וכמו כל סוגיה היא צריכה להיבחן באופן אינדבידואלי. בואו נעשה סדר- יש אנשים שאכן רגישים לגלוטן וההערכות הן כי צליאק קיימת ב 1%-3% מהאוכלוסייה. ההנחה היא כי רבים מחולי הצ

בשביל לשמור על המשקל צריך להתאמץ, מה לעשות… אנחנו חיים היום בעידן של שפע, עידן בו כמעט כל מה שאנחנו רוצים נמצא סביבנו, עידן בו המנות גדולות הרבה יותר מבעבר ועידן בו יש אין סוף פיתויים. בסופו של דבר אם לא נעשה את הבחירות הנכונות נמצא את עצמנו במשקל שממש לא רצינו, ואחת מהבחירות שצריך לעשות היא באיזה לחם לבחור. יש את הלחם הלבן הרגיל שכולנו מכירים, ויש את הלחם המלא שמופק מחיטה מלאה, לחם שכולל את כל ארבעת רכיבי דגן החיטה. אבל מה מהם מרזה יותר? או נכון יותר לשאול? מה מהם פחות משמין

זה לא סוד שיש קשר הדוק בין אכילה למצב נפשי ורגשי. התרגלנו לחשוב שהמנוע העיקרי שגורם לנו לרצות לאכול זו תחושת הרעב אבל למעשה בחוויה של האדם המודרני רעב זה רק פרמטר אחד מתוך רשימה ארוכה לדוגמה: תסכול, שעמום וחוסר סיפוק עלולים להוביל לאכילת יתר של 'מזונות נחמה' למרות שיש גם מי שמגיב למצבי דיכאון בחוסר תיאבון. ככלל, חוסר איזון רגשי מתבטא בסוג כזה או אחר של הפרעת אכילה. מסתבר שההשפעה היא דו-סטרית כי למזונות שאנחנו צורכים יש השפעה על המצב המנטלי והרגשי שלנו. למזונות מסוימים יש אפיל

לכאורה התשובה לשאלה למעלה היא "כן". הקטנה של צריכת הקלוריות אמורה להוביל לירידה במשקל. בפועל, הרבה פעמים זה לא עובד באופן הזה. לאנשים שונים קצב חילוף חומרים שונה ויש הרבה מאוד גורמים שמשפיעים על המנגנון הזה. הקושי רק מתגבר והולך כשלוקחים בחשבון שבסגנון החיים המודרני אנחנו אוכלים הרבה מאוד מזון מעובד שמכיל הרבה פחמימות, סוכרים ושומנים ולכן עבור הרבה מאוד אנשים גם הפחתה משמעותית בכמות האוכל שהם צורכים לא תמיד תביא להפחתה משמעותית במשקל. שימו לב ל"מה" ולא רק ל"כמה" כאמור, העניין

השאלה שבכותרת מטרידה דורות רבים של מתאמנים בענפים שונים. האמת היא שאין תשובה חד-משמעית והתשובה הכי מדויקת לשאלה תהיה: "זה תלוי". מה שהכי מתאים לכם באימונים מסוגים מסוימים כדי להשיג תוצאות אפקטיביות יש בהחלט משמעות לשעת האימון. אבל בסופו של יום הפקטור החשוב ביותר הוא הפקטור האישי, האינדיבידואלי. אם אתם משכימי קום והאימון הוא גם דרך לטעון אתכם באנרגיות להמשך היום, וזה מסתדר לכם עם הלו"ז של 'החיים עצמם' – תתאמנו בבוקר. מנגד אם אתם אנשים של ערב והשכמה מוקדמת לא 'עובדת' עבורכם, תת

הרבה מאוד אנשים שלא סבלו מבעיות משקל בגיל צעיר חווים עליה משמעותית במשקל לקראת גיל 40.פתאום הג'ינס לא נסגרים וכאילו משום מקום צומחת כרס אימתנית. מה שמעניין בתופעה הזו, שהיא לא בהכרח נובעת משינוי הרגלי חיים (לפעמים גם זה בהחלט קשור), פשוט משהו בגוף עובד אחרת.ואכן, ככל שאנו מתבגרים חילוף החומרים שלנו נוטה להיות פחות יעיל והתוצאה: גם אם לא ערכנו שינוי קיצוני בהרגלי התזונה או במינון הפעילות הגופנית אנו נוטים לעלות במשקל.אבל מה שבאמת מתסכל בסיטואציה הזו הוא העובדה שגם הרבה יותר קש

על פי הערכות, לפחות אחד מכל שלושה ישראלים אינו מרוצה ממשקל גופו. אין זה סוד שירידה במשקל היא משאלת לב של רבים ואין זה סוד שמבין אותם רבים רק מעטים מגשימים את המשאלה הזו. למה זה קורה? ובכן, בפשטות מדובר במשימה קשה שדורשת מחויבות, השקעת מאמצים וסבלנות. כמובן שכל אדם הוא מקרה פרטי עם נסיבות ייחודיות ומשתנים פיזיולוגיים וגנטיים ספציפיים שמשפיעים עליו, ועדיין עבור רוב האנשים ירידה במשקל היא משימה מאתגרת. אין ארוחות חינם כשמדברים על ירידה במשקל ללא הליך רפואי מיוחד (ניתוח קיצור קיב